הבטיחות והיעילות של משטר טיפולי בזאל-פלוס עם גלרג'ין ואפידרה במטופלים קשישים בסיכון קרדיווסקולרי הסובלים מסוכרת

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות והיעילות של משטר טיפולי בזאל-פלוס, הכולל אינסולין גלרג'ין (האינסולין הבזאלי) ואינסולין אפידרה (כאינסולין פרנדיאלי) הנלקח עם הארוחה העיקרית במטופלים מבוגרים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה כחלק מהטיפול הקליני השגרתי.

המחקר בוצע בתבנית תצפיתית, רטרוספקטיבית ב-21 מרכזים לרפואה פנימית בספרד. במחקר השתתפו מטופלים בני 65 ומעלה עם סוכרת סוג 2, אבחנה של מחלה קרדיווסקולרית או סיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר קיבלו טיפול בזאל-פלוס במשך 12-4 חודשים לפני תחילת המחקר. התוצא העיקרי שנבדק היה השינוי בהמוגלובין מסוכרר מתחילת השימוש באפידרה ועד ההשתתפות במחקר.

במחקר השתתפו 198 מטופלים עם גיל ממוצע של 74±6.4 שנים ו-52% מתוכם היו גברים. לאחר לפחות ארבע חודשי טיפול עם במשטר בזאל-פלוס אשר התחיל עם הוספת האפידרה, ההמוגלובין המסוכרר הממוצע פחת באופן מובהק סטטיסטית (9±1.5% לעומת 7.7±1.1%; p<0.001) וכמעט 24% מהמשתתפים השיגו ערכי המוגלובין מסוכרר של 7.5-8%. גם רמות גלוקוז בדם בתנאי צום פחתו באופן מובהק סטטיסטית מ-190.6±73.2 מ"ג/ד"ל ל-138.9±38.2 מ"ג/ד"ל (p<0.001). בסך הכול, ל-35 מטופלים (17.7%) הייתה היפוגליקמיה כלשהי במהלך החודש לפני התחלת המחקר ולשני מטופלים (1.01%) היה אירוע של היפוגליקמיה קשה.

תוצאות המחקר מרמזות כי אסטרטגיה של אינסולין בשיטת באזלי פלוס (עם אינסולין גלרג'ין כאינסולין הבאזלי ואינסולין אפידרה כאינסולין לארוחה) במטופלים בני 65 ומעלה עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה, בתנאים של טיפול קליני שגרתי משפרת שליטה גליקמית ושומרת על סיכון נמוך לאירועי היפוגליקמיה קשים.

אנדוקרינולוגיה.

Diabetes, insulin, glulisine, glargine, efficacy, safety, hypoglycemia, cardiovascular risk

Gomez-Huelgas, R. et al. (2017) Revista Clinica Espanola. 217(4), 201