מתלהט הוויכוח בין בכירי הרופאים בשאלה האם לאמץ את "המודל השוודי" וליצור חסינות עדר או להיצמד למהלכים ולהנחיות לציבור שננקטו בישראל עד כה ובכלל זה, הטלת סגר.
עוד בעניין דומה
קבוצת רופאים, ביניהם פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, פרסמו אמש מכתב תגובה שבו יצאו בביקורת חריפה נגד תוכן העצומה שעליה חתמו עשרות רופאים ואנשי אקדמיה ובה וקראו לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל. "עמדתנו נתמכת בספרות הרפואית", נכתב בעצומה. "סגר", כך כתבו, "איננו מונע תמותה. הוא טעות אסטרטגית שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה".
אחד מהחותמים על העצומה, ד"ר אמיר שחר, בן 71, מבית החולים לניאדו בנתניה, יצא בראיון לחדשות ערוץ 12, נגד מדיניות ההגבלות והאפשרות של סגר וטען: "זוהי התנהלות היסטרית וחסרת אחריות. המגיפה היחידה שיש פה היא מגיפה של בדיקות". ד"ר שחר הקים מחדש לפני יותר מ-30 שנה את חדר המיון ב"שיבא", פרש לגמלאות, חלה בסרטן הדם והחלים ושב לפני כשנתיים כדי לנהל את המיון ב"לניאדו".
ד"ר שחר טען כי מדינות שהטילו סגר לא הצליחו בבלימת המגיפה יותר ממדינות שלא השתמשו בצעד הזה. "אין הוכחות לכך שסגר מפחית את שיעור התמותה. לפעמים, באופן פרדוקסלי, הוא גורם לתמותת גבוהה יותר ומאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף".
ד"ר אמיר שחר: "ההתייחסות לנגיף ולאיום ממנו יצאה מכל פרופורציה"
ד"ר שחר הוצג בדיווח כמייצג גישה שהולכת ותופסת תאוצה לאחרונה, לפיה שיאה של המגיפה כבר מאחורינו, וכעת היא פשוט עוד מחלה שצריך ללמוד לחיות איתה. לדבריו, "קריסת בתי חולים בגל הראשון התרחשה בערים בודדות באיטליה, בספרד ובארה"ב בגלל ניהול כושל" ואותה סיבה, לדעתו, שלחה את אזרחי ישראל לסגר מיותר בגל הראשון.
"אנחנו לא קורסים תחת העומס", אמר ד"ר שחר. "אנחנו יודעים איך לטפל בחולים הקשים. התמותה ממחלת הקורונה לא חריגה ביחס למחלות ויראליות אחרות. ההיסטריה מיותרת לחלוטין. ההתייחסות לנגיף ולאיום שכביכול נשקף ממנו יצאה מכל פרופורציה. כשהעולם יסתכל אחורה וישאל את עצמו איך התנהלנו ב-2020? יגידו: איזה טיפשים היינו".
ד"ר שחר: "קורונה היא מחלה חדשה, צריך לתת לה את הכבוד. היא פוגעת רק במתי מעט, החלשים. היא לא איום על האנושות. ההתנהגות עד כה היתה חרדתית, לא מבוססת עובדות. המרוץ בגל הראשון לרכישת 3,000 מכונות הנשמה נבע מבהלה חסרת בסיס. היועצים שנתנו עצות היו לא מקצועיים. לא היה שום תסריט שעל פיו יהיו 3,000 מונשמים בישראל".
בישראל, הוסיף, הגיל הממוצע של נפטרי הקורונה הוא 81. לרובם מחלות רקע, לעתים קשות. "כל חולה שנדבק בקורונה ייספר כנפטר מקורונה", אבל בני 90 ו-100 נפטרים לא בגלל הקורונה אלא משום שיש להם מחלה אחרת". לדבריו, "צריך היה להציג את מלוא הנתונים, כולל סיבות הפטירה".
ד"ר שחר גם סבור ש"חלק מבהלת הקורונה נובעת משיקולים כספיים של בתי החולים. יש אינטרסים להציג מצבי קיצון. אני לא בין מקבלי ההחלטות כיום, אבל כשרוצים להשיג משאבים מציגים את תמונת המצב לרמת קיצון".
הוא דחה את הטענה שהעלייה המחודשת במספר החולים בשבועות האחרונים מסכנת את בתי החולים. "המגיפה היא של בדיקות שהן מחולל התחלואה. הרבה בדיקות מייצרות אותנו כמדינה חולה. אם לא נעשה אף בדיקה", אמר, "החולים הקשים יגיעו (לטיפול) וכל השאר יעברו את המחלה, יפתחו חיסוניות והמגיפה תיגמר".
פרופ' גבי ברבש: "הגישה הזאת מסוכנת ובלתי מבוססת"
דבריו של ד"ר שחר קוממו עליו את פרופ' גבי ברבש שהגיב אמש בחריפות: "הגישה הזאת מסוכנת ובלתי מבוססת. האמירות הללו אינן אחראיות. לכל אחד מותר להביע דעה, אבל הייתי מצפה מכמה מהחתומים על העצומה, בכלל זה ד"ר שחר, שיסתתרו בפינות שלהם אחרי האמירות שלהם מלפני שלושה וארבעה חודשים שהמגיפה הזאת נגמרת לבד. עכשיו הם שוב חוזרים עם אמירות חסרות אחריות היוצרות תחושת אי אמון במערכת ובהחלטות שמתקבלות על ידי גורמים מקצועיים".
עוד אמר כי הטענה שיש ליצור הדבקה חופשית בקרב צעירים ולהגן על אוכלוסיות בסיכון כדי ליצור חיסוניות עדר היא מוטעית: "בכל העולם למדו, גם בשוודיה, שאי אפשר לבודד את המבוגרים. גם צעירים חולים במחלה קשה מאוד. זו לא שפעת. אף אחד לא רוצה לפגוש את הנגיף הזה, גם אם הוא בן 20 או 30. התמותה בקרב בני 59-20 עלתה בחודש האחרון פי שניים, מ-16 ל-30".
בהתייחסות לעניין חסינות העדר, אמר פרופ' ברבש כי חותמי העצומה "מצטטים מאמר שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים. במאמר הזה מדובר שמספיק ש-20% מהאוכלוסיה תחלה כדי ליצור חיסוניות עדר. יש השערות כאלו בעולם הרפואה, אבל אף אחד לא יודע – וזו אחת מהחידות – שיש לכך קשר לנגיף הקורונה. אף אחד לא מבטיח שנהיה כמו שוודיה ולא נגיע למצב של ניו יורק – שם מתוך תשעה מיליון בני אדם מתו קרוב ל-18 אלף.
"העצומה והגישה הזו יושבת על קרקע מאוד נפוצה בציבור הישראלי שאומרת, 'אנחנו יכולים לחיות עם 500 נפטרים בחודש, רק תנו לנו את החיים שלנו בחזרה'. אם מאמצים את הגישה הזאת, נגרום לקריסת בתי החולים ונספק עבודה לחברה קדישא. בעוד חצי שנה נגלה שהחיסוניות הזו לא שווה כלום".
פרופ' גליה רהב: "צריך לחכות שנים עד שתהיה חסינות עדר"
הבוקר דיווח אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" כי בתגובה לעצומה תקפו רופאים בכירים את מחבריה: "לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לאפשר הדבקה נרחבת בקורונה של אוכלוסיות שאינן בסיכון משמעותי לאשפוז וזאת במטרה ליצור חסינות עדר או עומק חיסוני. אסטרטגיה זאת לא נוסתה באורח מכוון בשום מקום בעולם. היא נסמכת על טענות לא מבוססות ואך מוטעות מבחינה מדעית ואמפירית ועלולה בסבירות גבוהה להוביל לאסון רפואי, כלכלי וחברתי".
"המדיניות הלאומית להכלת המגיפה חייבת לכלול כיעד את צמצום ההדבקה ככל שניתן וכפועל יוצא יוביל הדבר להגנה על אוכלוסיות פגיעות, לייצוב מערכות הבריאות, הכלכלה, החינוך והחברה – וזאת באופן אחראי, ממוקד שיאפשר לישראל להפוך ל'ירוקה' ולכולנו לחזור לשגרה מירבית".
פרופ' רהב אמרה בעניין זה: "צריך לחכות שנים עד שתהיה חסינות עדר. אף אחד גם לא יודע כמה זמן היא נמשכת. גישה כזאת – יצירה מכוונת של חסינות עדר – עלולה להיות מסוכנת עם תמותה גבוהה גם של בריאים. גישה כזאת תבלבל את הציבור עוד יותר".
פרופ' אודי קמרון: "כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם"
פרופ' אודי קמרון, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחוקר מערכות הגנה של חיידקים מפני נגיפים, מחותמי העצומה נגד הסגר, חזר הבוקר והדגיש את הערכות היתר של נפטרים וחולים במגפה עם תחילתה, שלא התממשו. קמרון ציין כי שוודיה על התנהלותה בתחילת המגיפה היא כיום מדינה ירוקה, ולכן לא היה, וגם כיום אין צורך, בסגר. קמרון הדגיש כי "כל המפחידים ודורשי המגבלות טעו בהערכותיהם הקודמות".
גם פרופ' אריאל מוניץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, תמך בנתונים אלה: "אפילו צרפת, בה היה גל ראשון עם תמותה רבה, חווה כעת גל שני משמעותי עם אפס תמותה".