דעות

הרחבת Class Effect מחייבת שמירה על האוטונומיה של הרופא המטפל

תחרות בין חברות הפארמה על תרופות Class Effect אמנם מסייעת להורדת המחירים אך החיסכון לקופות החולים עלול לפגוע באיכות הטיפול הרפואי ובאוטונומיה של הרופא בקבלת החלטות רפואיות

"יש להבטיח עצמאות מלאה לאיגודים הרפואיים בהכנת התייחסותם לכל תרופה". צילום: אילוסטרציה

משרד הבריאות פועל להורדת עלויות לרכישת התרופות במערכת הבריאות, בין היתר באמצעות הרחבת התרופות הכלולות בקבוצת Class Effect - תרופות השייכות לאותה קבוצה טיפולית, אף שאינן כוללות אותו חומר פעיל. במסגרת זו, בכוונת המשרד להקים ועדה להכללת תכשירים בקבוצות הטיפול התרופתי, הכלולות במסגרת ה"קלאס אפקט", כאשר בימים האחרונים יצא מכרז לגיוס רוקח/ת לתפקיד מרכז הוועדה.

האגודה לזכויות החולה בישראל מקדמת בברכה את פעילות משרד הבריאות לחיסכון בעלויות ובתעריפי התרופות למטופלים, כולל באמצעות הרחבת השימוש בקבוצת ה"קלאס אפקט". יחד עם זאת, ועל רקע המצב שאין כיום הגדרה ברורה וחד משמעית להגדרת תרופות בקבוצה זו, ההחלטות לגבי הכללת תרופות המשתייכות אליה חייבות להתקבל במהלך ציבורי שקוף ופתוח ובמעורבות של האיגודים הרפואיים, ארגוני חולים וחברות הפארמה, על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה במטופלים.

במכרזי חלק מקופות החולים, החלק היחסי של המשקל הניתן לאיכות הולך וקטן, ובמקביל הולך ועולה החלק היחסי של המשקל למחיר

לצערנו, אנו עדים להגדלת הגירעונות הכספיים בהן נמצאות הקופות, לצד לחצים כלכליים על הקופות להתייעל. אלה גם אלה עלולים להביא, גם אם באופן לא מודע, לשימת דגש גדול יותר על חיסכון בעלויות על חשבון איכות השירות הרפואי. ביטוי לכך ניתן למצוא במכרזי חלק מקופות החולים, בהם החלק היחסי של המשקל הניתן לציון האיכות הולך וקטן, ובמקביל לכך, הולך ועולה החלק היחסי של המשקל לציון המחיר. כך למשל, במכרז שהתקיים על שירות אשפוז בית, אחת הקופות לא נתנה כל משקל לציון איכות השירות של המציעים, מעבר להגדרת סטנדרט של דרישת מינימום להגשת הצעה.

קופות החולים בישראל הן ארגונים חזקים, והמטופלים ולעתים גם משרד הבריאות מתקשים להתמודד מולן. כך למשל, אחת מקופות החולים סירבה לקבל את עמדת משרד הבריאות על הכללת בדיקת CTX בסל הבריאות, חרף עשרה ניירות עמדה שנציבת קבילות הציבור במשרד שלחה לקופה בנושא.

אתגר מורכב לרופאים

ישנם מצבים בהם לאור עמדת הרופאים המטפלים, יש לטפל בתרופה אחרת מזו שהקופה בחרה מקבוצת ה"קלאס אפקט". זאת, על בסיס היכרותם את הרקע הרפואי של המטופלים, את התגובות שלהם לטיפולים, תופעות הלוואי מהן הם סובלים וכיו"ב.

לצערנו, דוחות חלק מהקופות פניות אלו בדרישה לצירוף מסמך מדעי/ אסמכתת מחקר אמפירית, התומכת בעמדת הרופא המטפל, ואינן מסתפקות בניסיון המקצועי של הרופא והיכרותו את המטופל.

כמו הרופאים המטפלים, גם האיגודים הרפואיים נתקלים בקשיים בהכנת ניירות עמדה המתייחסים להמלצות לטיפול רפואי, שכן חלק ניכר מחברי האיגודים הם עובדי קופות החולים

מצבים אלה מציבים בפני הרופאים אתגר מורכב: האם עליהם לתת את הטיפול הרפואי הנדרש לעמדתם, בעיקר במצבים בהם הקופה מתעקשת על עמדתה בניגוד לעמדתו הרפואית-המקצועית של הרופא המטפל? כאן נשאלת השאלה, מהי יכולתו של הרופא המטפל להתמודד מול המעסיק שלו, קופת החולים, על אחת כמה וכמה, כאשר מתקיים חשש תמידי שהתמודדות זו עלולה לפגוע במערכת היחסים העתידית שלו עימה.

כמו הרופאים המטפלים, גם האיגודים הרפואיים נתקלים לעתים בקשיים במהלך הכנת ניירות עמדה המתייחסים להמלצות לקבלת טיפול רפואי, שכן חלק ניכר מחברי האיגודים הם גם עובדי קופות החולים. כמו כן, לעתים גורמי המטה בקופת החולים פונים ישירות לרופאים חברי האיגוד, במטרה לשכנעם בעמדת הקופה בעת הכנת נייר העמדה של האיגוד.

חיסכון בהוצאות – לא על חשבון פגיעה במטופלים

על מנת להבטיח כי לא תתקיים פגיעה במטופלים, נדרש מהלך רחב הכולל את השלבים הבאים:

  • המהלך כולו חייב להתנהל בריכוז ובאחריות הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות.
  • יש לשמור על שקיפות מלאה בדיונים, המתנהלים בוועדה הקובעת את הכללת התרופות הכלולות בקבוצת ה"קלאס אפקט", יחד עם חיוב קבלת התייחסות ומעורבות של כלל גורמי מערכת הבריאות במהלך הדיונים, כולל ארגוני החולים השונים.
    יש להשאיר את הסמכות והאוטונומיה לרופא המטפל לקבל החלטה פרטנית לגבי מתן טיפול רפואי הניתן למטופל, על בסיס היכרותו עימו, וללא דרישה לצירוף אסמכתאות מדעיות ו/או מחקריות לכל פנייה מצד מעסיקתו, קופת החולים
  • יש להבטיח עצמאות מלאה לאיגודים הרפואיים בהכנת התייחסותם לכל תרופה. במסגרת זו, יש לאסור על קופות החולים להיות בקשר ישיר במהלך הדיונים עם האיגודים הרפואיים, וזאת על מנת למנוע ניסיון להשפעה על מהלך הכנת נייר העמדה של האיגודים, שכאמור לעיל, חלק מחבריהם הם עובדי הקופות.
  • והחשוב מכל, יש להשאיר תמיד ובאופן ברור שאינו משתמע לשני פנים, את הסמכות והאוטונומיה לרופא המטפל לקבל החלטה פרטנית לגבי מתן טיפול רפואי, הניתן למטופל, על בסיס היכרותו עימו, וללא דרישה לצירוף אסמכתאות מדעיות ו/או מחקריות לכל פנייה מצד מעסיקתו, קופת החולים, לשם החרגת הטיפול שנקבע על ידו לטובת תרופה הנבחרת מקבוצת ה"קלאס אפקט".

 מקומם של המטופלים

חשוב שהמטופלים ילמדו את זכויותיהם ויבינו כי למרות שלקופת החולים יש כיום זכאות לבחירת התרופה, אם הם נתקלים בתופעות לוואי לאחר קבלת התרופה החלופית, הם יעדכנו את הרופא המטפל על כך ובתיאום עימו ידרשו מהקופה לאשר תרופה אחרת מהתרופות הכלולה בקבוצת ה"קלאס האפקט".

הכותב הוא יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל

נושאים קשורים:  שמוליק בן יעקב,  קלאס אפקט,  טיפול רפואי,  איגודים רפואיים,  קופות החולים,  חברות תרופות,  חדשות,  דעות
תגובות
אנונימי/ת
03.05.2024, 21:35

כה לחי בהצלחה בחיסול המשותף

מציע להחליף את שם האגודה לזכויות החולה והרופא...